Enjoy
Discussing the Divine Comedy with Dante
Slightly random, yet good fun!
Discussing the Divine Comedy with Dante
Slightly random, yet good fun!
Posted by
שלומית נאור
at
10:42 PM
0
comments
למבחן גמר
לא מצליחה
מחשבות מתפזרות
חתולים חולפים
שורות נכתבות מעצמן
לא זוכרת
Posted by
שלומית נאור
at
6:19 PM
0
comments
אני כבר תקופה ארוכה מתלבטת.
כבר הייתי צמחונית. הייתי טבעונית ותמיד נשברתי בגלל הריח של הבשר. תאווה ראשונית ולא מוסברת לבשר צלוי שברה אותי כבר פעמיים
היום אני מודעת לנזקים הסביבתיים שנגרמים בשל גידול בעל חיים למאכל.
האם אצליח להמנע מאכילת בשר?
מה ישאר לי לאכול? לקט ירקות וזר קטניות?
האם אוכל להיות חצימחונית?
ולמרות התרגום הרשלני והעריכה הפושעת, כדאי לקרוא את דילמת השפע.
Posted by
שלומית נאור
at
9:36 PM
0
comments
Can I assume Dudu Topaz had Nothing to do with the sudden death of Michael Jackson?
Posted by
שלומית נאור
at
9:59 AM
0
comments
I am now friends with two of my nephews on Facebook.
Big Mistake.
Huge.
Posted by
שלומית נאור
at
12:56 PM
0
comments
נכנסתי לניתוח מבוהלת
יצאתי ממנו בריאה
החלמתי
הצלקת הגלידה
הגידול לא חזר, ולא יחזור.
נו, ואת כבר קבעת תור לרופא הנשים שלך?
Posted by
שלומית נאור
at
8:24 PM
0
comments
ש: מה שלומך היום?
ת: ברוך השם, תקופה טובה מאד. אני מרגשיה שהעשור הזה הוא מצוין. אבל היום לא כל כך טוב. יש לי וירוס בטן. נראה לי נדבקתי מהאחיין שלי בשבת.
ש: מה חדש אצלך? את כבר לא כותבת כמו פעם, מדוע?
ת: נכון. אני ממעיטה בכתיבה. מכמה סיבות: אני מנסה להתמקד בכתיבת העבודות לאוניברסיטה, ותלעל את כל האנרגיה לשם.
וגם האבחון. ד"ר א.א. מצא שיש לי הפרעת קשב, ,מה שמותיר אותי קצת חסרת מילים.
ש: הפרעת קשב? איך הגעת לאבחן את זה?
ת: חברה שלי נקראה לה מ' סיפרה על הדחיינות שלה, והזדהתי, והיא שלחה לי מאמר על דחיינות. קראתי ושם נכתב כי זה מאפיין הפרעת קשב. המשכתי לקרוא והבנתי שאני צריכה לבדוק את זה ברצינות.
לקח לי 3 שנים לטפל בזה.
ש: למה כל כך הרבה זמן?
ת: כי החזרה לארץ עיכבה הכל, ואז המיומה ואז הניתוח.. והתואר.. דחיינות אמרנו כבר?
וכנראה שהתפקיד החדש בעבודה ביחד עם התואר המזדחל הבהירו לי שאני חייבת לעשות משהו עם עצמי.
ש: אז מה תעשי עכשיו? תקחי כדורים?
ת: אני מתלבטת. מצד אחד אני רוצה לסיים את התואר. מצד שני הכדורים מדכאים יצירתיות, כך אמר ד"ר א.א. שכינה את ההפרעה הזאת מתנה מיוחדת. אז נכון שאני לא צריכה יצירתיות לכתיבת העבודות, אני פשוט צריכה לסיים אותן. והיצירתיות תבוא אחר כך. אולי זו תהיה הזדמנות לערוך שירים ולשלוח, דבר שאני אף פעם לא מספיקה לעשות.
אבל אם אני אהיה על כדורים יעלמו כל השגיאות המקסימות שלי. לא חבל?
ש: אני מבינה שהשבוע זה שנתיים לניתוח
ת: נכון, אני כנראה אציין את זה עם ר' שהיתה מאושפזת ביחד איתי. מאז נעשינו חברות.
ש: למה את מראיינת את עצמך?
ת: כי אף אחד אחר לא מראיין אותי. חשבתי שעם פרסום ארבעה משיריי אהפוך להיות משוררת נחשקת וכל עורכי התרבות יחזרו אחרי. לא כך הוא. אז לכבוד שבוע הספר אני מראיינת את עצמי. כמו פולניה טובה.
ש: ועל איזה ספרים את ממליצה?
ת: אהה.. נחמה של חיותה דויטש, שירי אהבה לימים רעים של עיינה ארדל ועל ארמון התורה ממעל לה של תמר רוס.
תודה על זה שהסכמת להתראיין.
בשמחה תמיד.
Posted by
שלומית נאור
at
12:24 PM
2
comments
נראה לי שזה תחום העיסוק של הסטודיו הזה.
אולי עיסוק עמום מדי.
אומנות.
זה תחום האומנות.
מצאתי את זה אצל סאשינקה, כאן מצד שמאל.
Posted by
שלומית נאור
at
9:36 AM
0
comments
והיום אני מסכימה עם אריאנה מלמד פעמיים.
פעם אחת בקשר לתרגיל העורף - היא היא החזית, ובפעם השניה לגבי הסרט "בקשר ליוסי" המלווה את יוסי סמואלס ומשפחתו.
סרט מצוין המלא באהבת האדם השונה.
Posted by
שלומית נאור
at
11:23 AM
0
comments
ואיך נקבע את סדרי התורנות
ומי יערוב לנו שכולם יגיעו לשמירה?
איך נחלק את האחריות הזו בינינו?
ומי יהיה זה שיתחמק מהשורה?
כיצד נותרנו אחרונים?
ומי מאיתנו יתפורר ראשון?
Posted by
שלומית נאור
at
11:36 PM
0
comments
1. הילד בן השמונה יודע שארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר. מדוע זה כך? כי אחרי שלוקחים את התרופה כבר לא רעבים. יחי הריטלין
2. הילד בין השלוש נכנס לאוטו ומכריז: בא לי מזגן, אבל חלש
3. שלושת מכשירי הטלויזיה + יס מקס מבטיחים שלום בית. כל אחד צופה בסדרה החביבה עליו דורה, משהו מצויר ומונית הכסף, אבל מה קרה ל"ביחד"? הלך לאיבוד.
4. לארוחת בוקר אני מכינה לבן ה11 טוסט. עם גבנ"צ, זיתים פלפל שחור וטימין הררי.
5. את האחיין הבכור בין הארבעה עשרה אני בקושי רואה. חלק מהעניין.
אין תלונות רק בריאות ואהבה.
Posted by
שלומית נאור
at
9:39 AM
0
comments
1. התקפי חרדה בקניונים או באולמות דחוסים
2. אני נמנעת מללכת לחתונות
3. אני כותבת היצירתיות שלי חשובה לי
4. יש לי סיוטים חוזרים
5. הכדור ההוא גרם לי לנימול בפה
6. אני מתנתקת באמצע שיחה ואז חוזרת להקשבה מלאת פחד
7. יש לי חרדת ביצוע גבוהה שמשתקת אותי לפעמים
8. לפעמים אני רואה אנשים שאהבתי בזוית עיני.אבל הם מתים
9. אני לומדת להגיד לא ולחיות עם זה
10. אני מתנצלת פחות . יותר קל לי.
Posted by
שלומית נאור
at
6:30 PM
0
comments
פשיטת הכותנת
היתה פשוטה
בשרי טרם חזה במרירות הבושה שספגה הנפש.
שאלת איככה היו ימי.
ואיככה אמפה
אזורי-רגש פצועים
דלוקי-מכות חרכו ברוחי
בסיבוביי בעיר מרובת מבקרים
ביקשתי ממתקים טבולים בחלב יין מחמדים
שושני יונים מבושמות
נפרשות מכות מים במקדש הבית
ואם תמצאו את זה שפצעני
אימרו לו שלבי ישן
שנים רבות
אני נותרתי ערה
Posted by
שלומית נאור
at
12:23 AM
0
comments
האפיפיור הנוכחי מעורר געגועים לאפיפיור הקודם.
קשה להאמין שאצבעותי תופפו זאת
אך החן והחמלה והכבוד הבסיסיס שפאולוס נשא עימו
חסרים בבהתהלכותו הגסה היומרנית וחסרת הנימוסשל בנדיקטוס 16
Posted by
שלומית נאור
at
12:27 PM
0
comments
If you are in NY (and you better be) you must go to the LABA festival.
Posted by
שלומית נאור
at
3:54 PM
0
comments
We all do that. I just do it more often. This blog is about anything and everything I find interesting and about mistakes. Want to share? Great. During the years it became my room of my own. Basicly, its were I hang out these days.